מתי היתה פעם הראשונה?

מתי היתה פעם הראשונה?

ליזמים ובעלי עסקים אף פעם אין זמן. זו עובדה. אם היה להם עוד זמן הם קרוב לודאי היו ממלאים אותו בעוד עבודה ועוד משימות כך ששוב לא היה להם זמן.

במסגרת העבודה אני מלווה הרבה מאד בעלי עסקים ויזמים במהלך פרויקטים. פרויקט של שינוי, ארגון מחדש, שיפוץ או הקמה של עסק חדש, תמיד כרוך בלחץ של זמן. רוצים לסגור לכמה שפחות זמן, רוצים לפתוח כמה שיותר מוקדם, רוצים לשלם כמה שפחות שכר דירה בזמן השיפוץ.

מצד שני גיליתי עובדה מאד מפתיעה או שמא לא, יש קשר קלוש מאד בין רמת הלחץ והסטרס של היזם או בעל העסק לקצב האובייקטיבי של הפתיחה.

על פניו זו נשמעת כמו הקלישאה הכי ברורה בעולם, מצד שני לא לגמרי שחור ולבן. אם אני כיזם אשב ולא אהיה לחוץ בכלל, יכול לבחלט להיווצר מצב שבו שום דבר לא יזוז, לעומת זאת, אם אני אהיה בלחץ היסטרי  – ייתכן ודברים יזוזו, אך אני משלם מחיר כבד. לא מומלץ לאף אחד להיות במצב של סטרס בתהליך הנממשך על פני שבועות וחודשים.

ניסיתי לבחון כמה קוים בולטים המפרידים בין קבוצת ה"לחוצים" לבין היותר "רגועים"

הראשון הוא , יש אנשים רגועים יותר (או יודעים להיראות מבחוץ כמו רגועים – מסוכן מאד!) ורגועים פחות.

יש כמובן את רמת הוודאות – הקמה של עסק חדש לעולם תהיה כרוכה ביותר אי וודאות משינויים, גדולים ככל שיהיו בעסק קיים.

רמת העתודות הכספיות הזמינות ליזם בהחלט משמעותית. אם יש לך בתקציב מקום ל"הפתעות" בדרך (תסמכו עליי, תמיד יש) או שכל מהמורה מוטטת את מגדל הקלפים התקציבי בהחלט משנה מהותית את רמת ה"טמפרטורה" באתר.

ההבדל הכי משמעותי כנראה באופן טבעי הוא, האם זו הפעם הראשונה שאתה משפץ או לא. מי שכבר עבר תהליך דומה יהיה רגוע יותר, הפרויקט יסתיים מהר יותר.

מצד שני רמת ההתרגשות והסיפוק אחרי שהקמת או שיפצת בפעם הראשונה היא משהו שכנראה חווים באופן החזק ביותר בפעם הראשונה.

כנראה שלא קל, אבל מצד שני מאד מתגמל לעשות דברים בפעם הראשונה.

(בהשראת סת' גודין)

השארת תגובה